 |
|
| • מבית הלל לבית הסטודנט
• בשירה ובלפידים לבניין של קבע • פעילות קהילתית באהל נחמה • 'לאבותינו ולנו' – מנהגי תפילה באהל נחמה |
|
שורשיו של בית הכנסת "אהל נחמה", בדומה לבתי כנסת אחדים באזור רחביה - קרית שמואל, קבועים באוניברסיטה העברית שפעלה בסמיכות מקום בשנות החמישים והשישים. לא רחוק מבניין הטרה סנטה, שבו פעלו כמה ממחלקות האוניברסיטה באותה העת, הוקם בית כנסת סטודנטיאלי צעיר, במסגרת פעילותו של ארגון הסטודנטים היהודי בית הלל. בית הכנסת שפעל ברחוב בלפור בסמוך לבית ראש הממשלה כיום צמח במהירות רבה, ובתוך שנים ספורות החלו קבוצות שונות מקרב המתפללים לחפש לעצמם מקומות תפילה נוספים.
 |
אחד ה'מניינים' שהקימו יוצאי בית הכנסת שפעל בבית הלל, נוסד בבניין בית הסטודנט, בפינת הרחובות הנשיא ואיתמר בן אב"י. סביב בית הסטודנט, שמבנהו נהרס לפני שנים מספר, התגוררו סטודנטים רבים, ואליהם הצטרפו כמה מן המרצים הצעירים שהתגוררו בקרבת מקום. ליזמה סטודנטיאלית זו יש להוסיף את חוסר הנחת של צעירי השכונה מבית הכנסת המרכזי אהל רבקה, חוסר נחת שהביא רבים מהם לחפש מקומות תפילה חלופיים.
| ||||
|
עד שנת התשל"ט (1978)פעל המניין בבית הסטודנט, על פי רוב על מי מנוחות. בשלב זה, עם התבססות הקהילה הצעירה והתרבות החברים הקבועים בה, הוחלט כי יש לנסות ולבנות בניין של קבע שישמש כבית הכנסת. באותה העת התרחשה שרפה בבית הסטודנט באחת מן השבתות, ומבית הכנסת שנפגע אף הוא חולצו ספרי התורה ברגעים האחרונים. אף אירוע זה דחף את המתפללים להתחיל בבנייתו של בית הכנסת הקבוע. לנסיבות אלו יש להוסיף את העובדה כי סמוך לכך הועברה הבעלות על בית הסטודנט מן האוניברסיטה העברית לרשות הממשלה, ולא ברור היה כמה זמן תוכל המסגרת להתקיים באותו הבניין במצב החדש.
מגרש מתאים נמצא בקרבת מקום, ברחוב שופן, ועד מהרה הוזמנו תכניות אדריכליות מאת האדריכל הירושלמי דוד קאסוטו. משהסתיימו ההכנות והכנת התכניות, נערך טקס הנחת אבן הפינה. הטקס המרשים, שהתקיים בראש חודש אלול התשל"ח, החל במצעד לפידים מבית הסטודנט אל עבר מקומו החדש של בית הכנסת, וכלל חתימה על 'מגילת ייסוד בית הכנסת', שאחד מעותקיה הוטמן באדמה לצד אבן הפינה. נוסף על הברכות שהשמיעו במקום אישים שונים, הנעימה את הטקס מקהלת ילדי בית הכנסת שהוקמה במיוחד בעבור אירוע זה והתכוננה לכבודו.
כיום ניתן לראות עותק נוסף ממגילת הייסוד של בית הכנסת בקומתו התחתונה של המבנה, בסמוך לבית הכנסת המשמש את המתפללים בימות החול.
 |
כשנה וחצי לאחר קיום הטקס, בחג החנוכה התש"מ(1979) , הסתיימה בנייתה של קומת המקלט, ושם נהגו המתפללים להתכנס. מאז ועד עתה הקהילה פועלת במקומה הנוכחי, בבניין שהוקם בכספי חבריה ובעזרת תרומות פרטיות. פעולות הבנייה כולן תבעו השתתפות כספית נכבדה מאת כלל חברי הקהילה. התשלום הראשון, יש זוכרים, היה בגובהה של משכורת חדשית אישית של כל אחד מן המתפללים, כל אחד על פי הסכום שהרוויח. הנטל הוכבד גם משום שחברי הקהילה סירבו לקבל לצורך בניית בית הכנסת כספי ציבור והעדיפו לשלם את הסכומים הגדולים מכיסם הם או בעזרת תרומות פרטיות שהצליחו לגייס.
שמה של האגודה הקהילתית נקבע כ 'מעלות', ובבניין הקבע הוסב שמו של בית הכנסת עצמו ל'אהל נחמה', על שם נחמה ליפשיץ, אשתו של התורם הגדול ביותר לבניין בית הכנסת. בתום ארבע שנים נוספות של בנייה, בשלהי שנת התשמ"ד, נחנך האולם המרכזי של בית הכנסת, בקומתו העליונה של הבניין. האולם גדול בהרבה מן האולמות ששימשו עד אותה העת את המתפללים, ואף עזרת הנשים גדולה בהרבה מן המצוי ברוב בתי הכנסת.
מראהו של בית הכנסת אמור לדמות לאחד מסלעי ירושלים שהיו פזורים בסביבה כולה לפני בניית בית הכנסת .
מראשית ימיו של בית הכנסת פעלו המתפללים לא רק כשותפים למקום תפילה, כי אם כקהילה מגובשת המקיימת פעילויות משותפות ומגוונות. החברים רואים במקום לא רק בית תפילה, כי אם גם מרכז קהילתי פעיל. כך למשל מתקיימת בבית הכנסת בזמנים קבועים פעילות קליטת עלייה, ודומה שיש צדק ערכי בכך, שהרי רבים מן המתפללים שהצטרפו לקהילה בשנים האחרונות הם עצמם עולים מארצות המערב השונות. שנים ארוכות נערכים במסגרת הקהילתית חוגים שונים, מסיבות, טיולים לחברי הקהילה ועוד.
אופייה של הקהילה ההדוקה מסייע לה לשמור על הקשר אף עם מתפללים קשישים שעזבו את בית הכנסת ועברו להתגורר במקומות אחרים. בחוברת שהוציאו המתפללים לרגל מלאות 25 שנה לייסודה של הקהילה, פורטו לא רק מספרי הטלפון של החברים הקבועים, כי אם אף מספרי הטלפון של כל אותם המתפללים שנאלצו לעזוב את בית הכנסת ולעבור להתגורר במקומות אחרים. לצדם הונצחו המתפללים שהלכו לעולמם ומתפללי בית הכנסת שנפלו במערכות ישראל.
 |
כיום הקהילה מונה כמאתיים משפחות. כעשרים אחוזים מתוכן הן משפחות יוצאות צרפת. בבית הכנסת מתפללים אף עולים מארצות רבות אחרות וכן משפחות רבות ילידות הארץ. הסך הכללי הוא מגוון ומרשים. בלילות השבת בית הכנסת מושך אליו מאות רבות של צעירים המגיעים מכל סביבות בית הכנסת, ובהם תיירים ואורחים המקבלים המלצה חמה מחבריהם להגיע לתפילת ליל השבת ב'בית הכנסת שופן'.
עם הקמתה של הקהילה לפני כארבעים שנה הוחלט על כמה תקנות יסודיות המלוות את התפילה בבית הכנסת עד היום. אחת מן התקנות החשובות ביותר קבעה כי החזנים ובעלי הקריאה בבית הכנסת ישתמשו אך ורק בהברה הדיבור הספרדית, הנהוגה בארץ-ישראל ברבות מן הקהילות. קביעה זו, המבדילה בבירור את אהל נחמה משאר בתי הכנסת שהוקמו בשכונת קרית שמואל, מבטאת אף את השקפת עולמם של רבים מחברי הקהילה. השקפת עולם זו, הגורסת כי יש לנהוג על פי מנהגים ארץ-ישראליים וממלכתיים, ולא על פי מנהגים הנוהגים בבתי הכנסת בשל שנות הגלות הארוכות, מקבלת את ביטויה אף בתפילת יום העצמאות ויום ירושלים. בימים אלו נערכת בבית הכנסת תפילה חגיגית, במסגרתה נאמרת תפילת ה'הלל' בברכה הן בלילה והן בתפילת שחרית, כפי שקבע הרב הראשי לשעבר שלמה גורן. ב'תקנון התפילה' הודגשו רעיונות אלו החל בתקנה הראשונה: 'התפילה תיערך לפי נוסח אשכנז המקובל בירושלים תובב"א (מחוץ למקרים שבהם קובע התקנון סדר אחר), בהברה ספרדית, תוך מתן משמעות דתית לתקומת ישראל במדינתו הריבונית'.
תפיסות אלו קיבלו ביטוי נוסף בתפילת 'ברכת החודש'. בתפילה זו, תחת לומר 'מי שעשה ניסים לאבותינו, וגאל אותם מעבדות לחירות', נאמר בבית הכנסת: 'מי שעשה ניסים לאבותינו ולנו [...]'
בסמוך לכניסה לאולם התפילה המרכזי תלוי שלט המפרט את תקנות התפילה שנקבעו עם הקמתה של הקהילה. לנוסח התפילה ולמנהגים השונים אחראית בבית הכנסת ועדת תפילה המתמנה מעת לעת. כאשר הוקמה הקהילה נקבע באחת מן האספות הראשונות כי לא ייבחר רב לבית הכנסת, וכך ההחלטות מתקבלות במשותף.
בבית הכנסת המרכזי בקומה העליונה מתפללים בעיקר בשבתות. לתפילות ימי החול הוקם לפני שנים ספורות בית כנסת קטן ופשוט הממוקם בקומה הראשונה, מן הצד הימני של הכניסה לבניין. בחדר נוסף בקומה התחתונה מצויה הספרייה התורנית, המשמשת את אנשי הקהילה.
